עבדתי כדיילת ואני רוצה לספר לכם את האמת הפשוטה לגבי העבודה שלי

צוות האתר שלנו אהב את דף האינסטגרם שלה ומוכן לשתף את הסיפור הזה, של דיילת שמדברת על המקצוע שלה עם הרבה הומור ומשתפת כמה טריקים שימושיים להתמודדות עם נוסעים. הכל התחיל כחלום ילדות אבא שלי נהג לנסוע לנסיעות עסקים לעתים קרובות ותמיד רציתי שיקח אותי איתו. פעם אחת, הוא הסכים, ״אוקי, בואי ניסע לפולין״. אבל בבוקר המחרת, החלומות שלי נופצו: הדרכון הבלרוסי שלי לא כלל ויזה. הפעם הראשונה שנסעתי לחו״ל הייתה כשלמדתי באוניברסיטה – זה היה טיול טיפוסי לאירופה, ״5 מדינות בשבוע״. כשישבתי על מדרגות האכסנייה לא רחוק מפריז והתבוננתי באורות רחוק ממני, הבנתי, ״זה הקטע שלי!״ איך התקבלתי לעבודה היו שמועות לגבי בנות שטיילו מסביב לעולם והרוויחו כסף רב. הגשתי מועמדות אונליין וחודשיים לאחר מכן, הוזמנתי לראיון. היו כ-100 מועמדות, כל אחת מהן יפה מאוד. לאחר כל סבב, נותרו פחות ופחות בנות, ולבסוף נותרנו 5. לא הלך לי כל כך טוב בראיון הסופי. כמעט התקבלתי ואז קיבלתי מכתב בו הודיעו לי שלא התקבלתי, וזה קרה פעמיים. אבל הצלחתי בפעם השלישית. היו 200 אנשים נוספים יחד איתי בראיון: אנשים ממדינות אחרות, אנשים שלא התקבלו בפעם הראשונה ואחרים. נותרו 30 אנשים בראיון הסופי. 3 שבועות לאחר מכן, קיבלתי תשובה, ״את מוזמנת לתושבות קבע. התקבלת״. הייתי מוכנה למעבר: היה לי כרטיס, 200$ ועותק של החוזה שלי. הטיסה הראשונה שלי ישנה מסורת כשמציגים עצמך לטייסים. כשנכנסתי פנימה, הם שאלו אותי מיליון שאלות, כמו מי אני, מאיפה אני ומדוע בחרתי בעבודה הזו. עניתי להם ואז ראיתי תמונה של שירותים באחד ממסכי הטלוויזיה במעגל סגור. הטייסים אמרו, ״לא ידעת שיש מצלמות בכל המטוס?״ הסמקתי, וניסיתי לסיים את השיחה מהר ככל האפשר ולברוח מהקוקפיט. ממש עד סוף הטיסה, לא נכנסתי לשירותים עד שמישהו אמר לי שזה היה מוניטור עם תמונה שהודפסה מראש. את מתחילה במחלקת תיירים כולם מתחילים במחלקת תיירים – שם את הופכת חזקה יותר, מנטלית ופיזית: 3 שעות של מתן שירות על הרגליים וריצות סביב המטוס. בלקסיקון שלנו, יש רק מילים כמו ״עוף-בשר״, ״תה-קפה״ ו…״אין לנו את זה״. אבל אנחנו יכולים להרגיע בקלות נוסע לא מרוצה עם עוגה ממחלקת עסקים. מאוחר יותר, כמה מהדיילות ממחלקת תיירים הוזמנו למחלקת עסקים, ואם את עושה עבודה טובה, נקבע לך תאריך להתלמדות חדשה. אז, מלמדים אותה את ההבדלים בין סוגי היין בהסתמך על הצבע בלבד, כיצד לבחור את הכוס הנכונה, להמליץ על משקאות עבור מזונות שונים, ולהשתמש במילים ״מורכבות״ יותר מ״כן״ או ״לא״. ממחלקת עסקים, את יכולה להתקדם למחלקה ראשונה. ואז יש התלמדות נוספת בה מלמדים אותך להגיש לשולחן, לדבר עם לקוחות VIP, ומלמדים אותך את ההבדל בין היינות במושגים של איזורים ושנים. במחלקה ראשונה, יש 8-12 אנשים בחדר כולו, והסוביניון בלאן שנת 2014 מניו זילנד מוגש עם סלמון ברוטב קרמי עם ברוקולי על צלחת יפהפייה. ״בתיאבון, אדוני הנשיא״. במחלקה שלך, את יכולה להחליף תפקידים עם הדיילים האחרים. כשאנחנו מדברים על כללי הבטיחות, הם אותו הדבר בכל מקום, לא משנה באיזו מחלקה. הכנות של דיילות המטוס שקע אבל נדרשו לנו רק 90 שניות לפנות את כולם ולצאת מהמטוס עצמו. איש לא נפגע, ההיפך הוא הנכון, אבל בעזרת מגלשות החירום, כולם ניצלו. זו הייתה המשימה הראשונה שלנו במהלך האימון: האוקיינוס היה מזוייף אבל המגלשה הייתה אמיתית. כל הדיילות חייבות באימון הזה פעם בשנה כדי לרענן את רשיון התעופה שלהן. לאחר מכן, אנחנו חובשות קסדות נגד עשן ומוכנסות לאש אמיתי במטוס מזוייף. אנחנו צורחות פקודות על הנוסעים, ״שחרר את חגורת הבטיחות, שים את ווסט ההצלה!״ אנחנו קופצים ל״אוקיינוס״ (בריכת שחיה) ושוחים לרפסודה מתנפחת, משוחחים על תכנית הפעולה שלנו, משתמשים במושגי תעופה, מאותתים סימני SOS, ״שורדים״ את המדבר, בג׳ונגל ובקוטב הצפוני. ביום השני לאימון, אנחנו עושים החייאה והנשמה מפה לפה, אנחנו עוטים תחבושות על הפצעים והשברים, בודקות דם ואפילו מיילדות תינוק. יש לי צמרמורת בכל הגוף בכל פעם שאני משתתפת במצבי החירום המבויימים. אבל החווייה הזו מאפשרת לנו להרגיש את כל האחריות הכרוכה במצבים האמיתיים הללו. כמה זמן מטוס יכול להחזיק? אורך החיים של מטוסים לא נמדד בשנים, אלא במשעו שנקרא ״מחזורי איטום״ – הכוונה למספר הפעמים בהן המטוס יכול לעמוד בלחץ האוויר. זה משפיע על מֶרְכָּב (גוף המטוס) והכנפיים, חריצים קטנים (קמטים) שמופיעים ואותם קשה לזהות מיד אלא רק לאחר זמן מה, כשהם הופכים יותר ברורים. וברגע שמתחילה החלודה, זה הסוף. מטוסים לטיסות ארוכות חיים זמן ארוך יותר: בעוד שמטוס אחד עושה דרכו לארצות הברית (מחזור אחד), מטוס אחר יכול לטוס 5 נסיעות מלאות. לאחר הנחיתה ולפני כל טיסה, בודקים את המטוס. ישנן בדיקות הכרחיות: בכל 500 שעות טיסה, אחת ל-3 חודשים, כל 7500 שעות, וכל 10-12 שנים, המטוסים עוברים שירות מלא בו מסירים ממנו את כל החלקים, כולל את הזנב. מטוסים משומשים נמכרים לחלקי חילוף * החלק היקר ביותר הוא המנוע. מנוע בואינג ישן עשוי להיתרם עבור מטוס שונה תמורת 3 מיליון דולר, בעוד מנוע חדש עולה באיזור ה-25 מיליון דולר. תא הטייס, חלקים מהסלון, והכיסאות נרכשות ע״י בתי ספר לטיסה עבור האימונים שלהם. אני למדתי באחד מהם. * כל חגורת בטיחות נמכרת – 20 דולר לחתיכה באיביי * שלדות ריקות נקנות ע״י אולפני סרטים כדי להמחיז אירועים מפחידים, אז כל מטוס שעבר זמנו מקבל הזדמנות להפוך לכוכב קולנוע. * מטוסים בעלי היסטוריה יכולים למצוא עבודה במוזיאון או לקשט שדות תעופה בינלאומיים. * הם יכולים להפוך למלונות, ברים או בתי קפה. * כמה מטוסים נוסעים לעבוד במדינות שונות. ישן אין פירושו רע. לכל חברת תעופה יש את הדרישות הטכניות שלה: כמה נפטרות מהמטוס אחרי 10 שנים, ואחרות משתמשים בהם 20 שנים או יותר. * אבל ישנם מטוסים ישנים רבים במדבריות של ארצות הברית. תמורת 20$, אתם יכולים לבקר באוסף המטוסים הגדול ביותר, ה-AMARG, שכולל 4,400 מטוסים לוח הזמנים עלייך להיות בשדה התעופה שעתיים לפני הטיסה. פלוס הטיסה. פלוס זמן ההכנה של המטוס מהדרך חזור. פלוס הטיסה חזרה ובדיקת המטוס לאחר הנחיתה. לדוגמה, הטיסה מוסקבה-סנט פטרסבורג היא 8 שעות עבודה. השיא היומי שלי הוא 22 שעות עבודה. אבל בדרך כלל, אנחנו עובדים 13-15 שעות. במה היעד שלך תלוי * מזל. המערכת מעבדת אלפי רשומות בעזרת אלגוריתם שאיש לא יודע כיצד הוא עובד. * מיקום. דיילות ממחלקת תיירים צפויות יותר לטוס לתאילנד מאשר דיילות במחלקת עסקים, בגלל שישנם יותר אנשים שעובדים במחלקת עסקים ורבים מהם נדרשים עבור הטיסה הזו * ידיעת השפה הזרה. בכל טיסה, צריך להיות אדם שמדבר את השפה של מדינת היעד. לדוגמה, ברזיל תתן עדיפות לדייל/ת מפורטוגל, ורק אז לי. אז, זו הסיבה מדוע לדבר שפות נוספות הוא שימושי מאוד * אזורי זמן. אחרי אסיה, הם לא ישלחו אותנו מיד לארצות הברית, בגלל שלמרות שאנחנו לא מפסיקות לחייך, זה קשה מאוד. וכדי להרגיש טוב יותר, לפני ארצות הברית, אנחנו נבקר באירופה. * ניסיון בעבודה. עכשיו, אני יש לי אמירה לגבי המדינה אליה אני רוצה לטוס. לא להופיע לטיסה ראשית, ייצרו איתך קשר בטלפון הנייד פעם אחת, פעמיים ו-3 פעמים. אם את לא עונה, את מושעית מהטיסה ולא תעבדי עד סוף החודש. כל בקשות הטיסה לאיים, הצעידות באירופה הסתווית, ותכנוני השופינג…הולכים דרומה ובלעדייך. במקום, את מבלה יום אחר יום בהמתנה לשיחת טלפון כדי לטוס למדינה סמוכה. במשך 3 חודשים, את לא מורשית לבקש טיסות או החלפה של טיסות עם הקולגות שלך. אם את מופיעה לטיסה, אבל שוכחת משהו (תעודת הזהות שלך, המדים, הרשיון, רשימת החיסונים), את אשמה. אם אכלת משהו מקולקל שעתיים לפני הטיסה, את אשמה. עלייך ליידע את המנהלים שאת לא מרגישה טוב 4 שעות לפחות לפני תחילת העבודה. אם את ״חולה״ בחג המולד או בחגים אחרים, זה חשוד. אם ישנת יתר על המידה בחדר המלון שלך, יעירו אותך. אם את לא בחדר המלון שלך, יפטרו אותך. אמיתות ושקרים * טייסים לא אוכלים באותו הזמן הם כן בתא הטייס. אחד מהם אוחז במזלג, והשני משתלט על המטוס. אפילו שהאוכל מוכן באותו היום של הטיסה, בעיות עיכול או תגובות אלרגיות ייתכנו. זו הסיבה מדוע טייסים לא בוחרים באותו המזון. אחד מהם יכול להשתלט על ההגאים, אבל המטוס חייב לנחות *אם הטלפון שלכם לא על מצב טיסה, המטוס יתרסק טלפון פעיל אחד לא יכול לגרום לבעיות במערכת הניווט של המטוס אבל אם הטלפונים של כולם דולקים, עשויות להיות בעיות. מטוסים חדשים לא נוטים להשפעה בגלל טלפונים סלולריים, ובעבר, טלפונים היו כה נדירים, אז זו הייתה פשוט אזהרה מקדימה. אחרת, טלפונים היו נלקחים במכס אם היה מדובר בסיכון של 100%. לא היו מקרים בעבר, אבל הכל יכול לקרות * ישנם מושבים בטוחים ובטוחים פחות במטוס אם זה היה נכון, המחירים במטוס היו מתחלקים לשתי קטגוריות: חבילה ל״אופטימיסט״ וחבילה ל״פסימיסט״. מטוס הוא יחידה אחת שלמה: שורה אחת לא יכולה לטוס לפריז בעוד האחרת לוושינגטון. כולנו באותה ״סירה״. יש שתי סיטואציות: הזנב עשוי להינזק יותר, ולפעמים המנגנון של הדלת נתקע. בטוח יותר לטוס כשאתם חגורים ועליכם לדעת איפה יציאות החירות, וכיצד להשתמש בווסט ההצלה ובמסיכת החמצן. זו הסיבה מדוע כדאי לכם להקשיב להנחיות הבטיחות של הצוות. * בטיסות, השיער צומח מהר יותר אם לשפוט על פי התמונות של השיער שלי שעשוי להספיק כדי למלא ראש נוסף, זה נכון בהחלט. סיווג של נוסעים * זה ש״שואל״. ״יש לי שאלה: מתי מתחיל השירות? אני אהיה הראשון? מה בתפריט?״ * איש ה״אין בעיה״. ״מצטערת, לא נשאר עוף״. ״אין בעיה, תני לי מה שנשאר״. * האיש המתיש. ״הביאי לי קפה, בבקשה״. ״ועוד אחד לחבר שלי״. ״2 שמנת, בבקשה״. ״אני יודע שאת מותשת, אבל אני לא ממש אוכל סוכר לבן״. * הבוס. ״בקשי מהטייס להגביר את הטמפרטורה ואמרי לו לכבות את האור שמעל סימן החגורה: אני זקוק לשינה טובה״. * איש קפוא. ״אני צריך שמיכה נוספת. הרגליים שלי תמיד קרות״. * האיש המתכנן. ״שב פה ואני אקח את השורה מאחור. שים את התיק פה, תעמיד פנים שהמושב הזה תפוס. * זה שמוכן להכל. ״הביאי עוד יין, זו החופשה היחידה שלי השנה״. * איש הווידאו. ״הי כולם, אנחנו ממריאים״. ״האוכל פה״. ״אני אשתה מיץ עגבניות״. ״אני בעננים״. ״האורות של העיר בלילה״. * האיש החוזה. ״ההמראה החלה מאוחר – אנחנו נאחר לטיסה הבאה״. ״אני חושב שהאדם שישב לידי יהיה נוראי״. * הדומע. ״כל כך מוזר לעזוב את הבית״. ״לא ממש רציתי לחזור הביתה״. * הרשמי. ״אני חבר רשמי בתכנית הבונוס של חברת התעופה! שימי אותי קרוב יותר לחלון, אני רוצה לראות את העננים״. מחלקה ראשונה * מחלקה ראשונה במטוס היא כמו חדר מלון ב״אטלנטיס״. לחיות בחדר כזה במשך חודש עולה אותו הדבר כמו טיסה ללונדון ובחזרה במחלקה ראשונה. * ישנם 8 נוסעים בלבד: לקוחות VIP, דמויות פוליטיות. * הם יושבים על כורסאות רחבות עשויות עור. ישנה דלת הזזה מיוחדת בעזרתה הם יכולים להפוך את המושב שלהם לחדר פרטי. כמה אנשים סוגרים את הדלת בתחילת הטיסה ומבקשים לא להטריד אותם. * משענת היד הופכת למיטה אופקית, מזרון, שמיכה וכרית בתוך ציפית. * כשאורות המטוס כבים, נורות קטנות מופיעות על התקרה. כמה מטוסים מצוידים אפילו במגבות ומקלחות. * המחיר לכרטיס כולל את כל הנוחיות שאתם יכולים לקבל על המטוס. * השף שעל הטיסה יבשל ארוחת בת 5 מנות ויגיש לכם אותה על צלחת כסף. לפני 50 שנים, דברים היו הרבה יותר מגניבים על המטוס * הייתה אז מחלקה אחת בלבד – luxury. כנראה שהיה גם קוד לבוש: כל הנשים נעלו נעלי עקב, וכל הגברים לבשו ג׳קטים. * היו ווילונות על החלונות, ציורים על הקירות והמטוס נראה יותר כמו מסעדה. אפילו התנגנה מוזיקה ברגע. * דלת תא הטייס הייתה פתוחה והם יצאו אל הנוסעים כדי להציג את עצמם ולעשן. * במטוס, הציעו לנוסעים שמפנייה וקוויאר שחור על כך ״שבחרו בחברת התעופה שלנו״. * היה הרבה מקום לרגליים (85 ס״מ), והיו מעט מאוד משענות יד זה לצד זה. * תה הוגש בקנקני כסף ונמזג לכוסות פורצלן, והיין נמזג בכוסות קריסטל. * מבוגרים וילדים יכלו להלך במטוס. ואפילו היה די מקום! * במקום עגלה עם מגשים, לדיילים היה שולחן גדול עם גלגלים והנוסעים יכלו לבחור מה שרצו. * היה תרנגול הודו בתפריט, לובסטר ועוגה. כיצד להיכנס למחלקת עסקים * הארנק שלך. בצ׳ק אין, פשוט בקשו מהנציג לשרדג את הכיסא שלכם למחלקת עסקים. זה יהיה זול יותר מעלות כרטיס. אבל לא כל חברות התעופה עושות זאת וייתכן שאין מושבים פנויים. * סמכות. אתם טסים יותר משאתם בבית, ואתם אוסים לא רק כרטיסי טיסה כמזכרות, אלא גם מיליים על כרטיס הבונוס שלכם. אתם משתמשים בהם כדי לשדרג או כשיש לכם כרטיס פרמיום גולד או פלטינה, שאלו את הנציג בצ׳ק אין אם יש להם לובסטר במחלקת עסקים. * אתה חבר שלי אני לא חבר שלך. בעלי כרטיסי הזהב יכולים לקחת איתם אדם אחד לאיזור הטרקלין. אז, אם אתם במחלקת עסקים, חברכם לא יישכח. * בר מזל. הגעתם אחרונים לצ׳ק אין, עם תיק נחמד בעוד מישהו מאחר לצ׳ק אין שלו ואתם מנומסים ונאים. * חסרי מזל. בעודכם בחופשה, פיל דרך לכם על הרגל ואתם תשמחו לא לטוס…אבל…כשאנחנו רואים בחור כזה, אנחנו מזיזים אותו למקום נוח יותר. רק אל תגזימו עם התחבושות – יש סיכוי שלא תורשו לעלות לטיסה כלל. * סיבה מיוחדת. זוג מאושר עם שמלת כלה. והעובדים בצ׳ק אין בדיוק חזרו מדייט מוצלח. הכוכבים שולחים אתכם לטיול רומנטי! ואתם יכולים לנסות את זה ביום ההולדת שלכם אם זה מיוחד. אבל האנשים היחידים שיכולים לשנות את המושב שלכם יושבים בצ׳ק אין בבלד, לא במטוס. פחד טיסה * פחד גבהים, כיס אוויר. המטוס לא יכול להתהפך וליפול על האדמה רק בגלל הרוח, לא כך עובדים מטוסים, וטייסים יודעים את זה. במטוסים, ישנה טכנולוגיית בטיחות, ורובה נשלטת ע״י מחשב. הפחד מופיע רק בקרב אנשים שחסרה להם האינפורמציה. * פחד ממקומות הומים. לבשו בגדים נוחים שלא יגבילו את התנועה שלכם, כך יהיה קל יותר לנשום. שתו הרבה מים, אבל לא אלכוהול: זה יגרום לכם להרגיש חם וקשה לנשום, וזה עשוי גם למנוע מכם קבלת חמצן מספקת. ישנו מספיק מקום על המטוס, האוויר זורם. בחור במושב במעבר (אם תעשו צ׳ק אין מראש). * פחד שתרגישו רע ואיש לא יוכל לעזור לכם. עליכם להכיר את הגוף שלכם. קחו אתכם את התרופות שלכם תמיד – עבור סוכרת, לחץ דם גבוה וכאבים. אם יש לכם ברירה, אל תטוסו אם אינכם חשים בטוב: אתם חשים שלא בנוח ועשויים גם להעמיד נוסעים אחרים בסכנה. ספרו לנו על המצב שלכם כדי שנוכל לעסור לכם. ואם אתם בוחרים במטוס כאמצעי התחבורה שלכם, יש רק דבר אחד שצריך לעשות – לסמוך עלינו. אם האוזניים שלכם נסתמות * השתמשו בטיפות אף 15-30 דקות לפני ההמראה והנחיתה. זה אמור לעבוד. * לעסו משהו מתוק בגסות כדי שכולם יביטו בכם. אם אנשים מביטים, אתם עושים את זה כמו שצריך. הזיזו את הלסת שלכם אם איש לא מבחין בכם. * בהפסקה שבין ממתק אחד לשני, פהקו כשהפה שלכם פתוח לרווחה. * אל תשימו את האצבעות שלכם בתוך האוזניים – זה לא עוזר. אם הבעיה רצינית, בקרו אצל רופא בעת ההגעה ליעד. * כמה אנשים משתמשים באטמי אוזניים, אני זקוק רק לפיהוק טוב אחד או שניים, כאילו לא ישנתי שנה. * ישנן שיטות אחרות כמו תמרון ולסלבה, או שיטת טוינבי (ניקוי האוזניים). תוכלו לנסות אותן, אבל לפני כן, היוועצו במומחה שיודע מה טוב לכם. לכל אחד גוף ייחודי משלו. 4 פיסות אמת * מדוע לא שוכרים בנות נמוכות כדיילות? מדובר בעניין בטיחותי. אין אפליה, את לא חייבת להיות דוגמנית. אבל לסגור את התאים שמעל הראש זו חובתנו. ציוד חירום רב נמצא שם למעלה, וחשוב שנוכל לגשת אליו מהר אם אנחנו צריכות. * זה נכון שמטוסים לא טסים מעל משולש ברמודה? זהו האיזור שבין הברמודות, פוארטו ריקו ופלורידה. מאות אוניות טבעו ואפילו מטוסים נעלמו שם. אבל מפאת תעופה מעשית, לא מדובר בעניין רווחי לקחת את הזמן לטוס מעל האיזור הזה. דרוש דלק וכסף רב. יש להימנע מאיזורי מלחמה. משולש ברמודה הוא מיתוס ועצוב שהחלק השני הוא אמת. * מדוע אין שורה 13 במטוסים? ישנן בכל זאת אמונות תפלות במטוסים. כמה חברות תעופה הסירו את המספר 13. ברור, היא שם אבל היא נקראת שורת 14 ומופיעה מיד אחרי שורה 12. וכדי להשביע את רצון הנוסעים האיטלקיים, כמה חברות הסירו את שורה 17: המספר הזה מביא מזל רע. * זה נכון שאפשר להתמסטל ממסכות החמצן? זה מה שבראד פיט אומר ב״מועדון קרב״. אתם יכולים להתמסל לזמן קצר מהיפוקסיה – מחסור בחמצן. הסימפטומים הם סחרחורת, חולשה ו…אופוריה. מסכות החמצן נמצאות שם כדי להתמודד עם זה. ומיכלי החמצן בהם אנחנו משתמשים לעתים רחוקות בלבד משמשות כדי להרגיע אדם, להשיב את נשימתו לקצב הרגיל ולהרגיע אותו. אז, בראד פיט צדק בערך, אבל טעה לגבי הציוד. איך להפוך לדיילת? * למדי אנגלית שפות אחרות אם את רוצה לעבוד בחברה בינלאומית. * אל תעשו קעקועים או פירסינג. יהיה יקר מאוד וקשה להסיר אותם * אל תעשנו. אם ישנם שני מועמדים בעלי אותן תכונות, זה שלא מעשן ייבחור. * עשו יוגה, שחו, והשתתפו בפעילויות ספורטיביות באופן כללי. עקבו אחר מה שאתם אוכלים. יהיה קל יותר לעבוד ולא תחששו מבדיקות רפואיות. * פתחו את עצמכם, אל תנשרו מבית הספר, 11-12 שנות לימוד הם הכרחיות באיחוד האמירויות. ועליכם להיות לפחות בני 21, אז אין טעם לנשור מבית הספר מוקדם. * לכו לקולג׳ או לאוניברסיטה או לשניהם (שזה אפילו טוב יותר). זה יעניק לכם יתרון בתקשורת וניסיון בעבודה מרובה – ויהפוך אתכם למועמדים מושלמים לעבודה. * לאלה שניסו ונכשלו – ישנן חברות תעופה רבות ואתם תשתפרו עם כל ראיון חדש. בנקודה מסויימת, תמצאו את העבודה שלכם. מה עושות דיילות בזמן שכולם ישנים * מנקות את המטבח לאחר השירות * מפטרלות במטוס לחפש אחר אלה שאינם ישנים (״הכל בסדר?״) ואחר אנשים שישנים תחת הכיסאות או על הרצפה (״אדוני, חזור בבקשה למקום שלך״). * בודקות אם אין צעצועים על הרצפה ושהילדים ישנים במושב שלהם כשחגורות הבטיחות הדוקות. להעיר את ההורים אם משהו לא בסדר. * לוודא שאיש לא מעשן * לסגור את החלנוות. אפילו אם ישנם 3 מושבים בשורה, אנחנו נגיע לחלון מבלי להעיר אתכעם. * לכבות את הצג אם אתם ישנים. אתם בטח לא חושבים שהצג מכבה את עצמו? * להגיש כוס מים או מיץ לאלה כדי שאלה שלא ישנים לא ילחצו על הכפתור ויעירו אחרים. * לשתות תה במטבח בזמן שאנחנו משוחחות טיסות וחופשות. * להילחם בשעון הביולוגי ולהילחם בקולגה שלך לגבי מי מביא את המים לנסוע הבא. * שעה אחת לפני שאת מתעוררת, להתכונן למבצע ״עוף או בקר״. * עושה מה שהיא יכולה כדי לא לגעת בטלפון, ספר, או מגזין. אסור לעשות שום דבר שמזכיר מנוחה. אתם אולי חושבים שהדיילות נעלמות, אבל הן תמיד בסביבה. הייתם רוצים לעבוד בשמיים? חושבים שהעבודה הזו בשבילכם או לא?