אם האבא הזה לא היה מזיז את המראה, הוא לא היה מגלה את הסוד של בתו המתה…

אלו היו חדשות מרעישות עבור הילדה בת ה-12 והמשפחה שלה. במשך הניתוח שארך 7 שעות, הסירו הרופאים גידול מעמוד השדרה שלה. לאחר מכן היא עברה משטר אכזרי של טיפולים כימותרפיים. היא איבדה את השיער שלה. את'נה, שבדרך כלל מלאה באנרגיה, היא כעת חלשה מכדי לצאת מהמיטה. "היא תמיד שמרה על אופטימיות ואמרה לי לא לבכות", מספרת אמא שלה קרולין. "אנחנו יודעים שהסרטן היה אלים במיוחד"…היא נלחמה ככל שיכלה". אבל, זמן קצר לאחר יום הולדתה ה-13, היא נפטרה כשהיא מוקפת בבני המשפחה שלה. כמה ימים לאחר מותה של את'נה, אבא שלה ארז את כל החפצים שלה. כשהוא הוריד את המראה שלה מהקיר, הוא גילה משהו מדהים. על הקיר הייתה הודעה מאת'נה. "לא יכולתי להאמין. כמעט 3,000 מילים היו כתובות שם", מספר דין. "הייתי בשוק. התחלתי לקרוא את המילים, אבל הייתי חייב לעצור מתישהו, זה היה פשוט יותר מדי – זה שבר את ליבי". מכתב הפרידהשל את'נה היה מלאה בתובנות ובמילות נחמה למי שהותירה מאחור. הנה קטעים נבחרים ממכתב הפרידה המרגש של את'נה. "האושר שלנו תלוי רק בעצמנו. אולי העניין הוא לא בסוף טוב, אלא בסיפור עצמו". "המטרה בחיים היא חיים בעלי מטרה. ההבדל בין "רגיל" ו"לא רגיל" הוא רק תוספת קטנה". "אושר הוא הדרך ולא היעד. תודה על הקיום. היה שמח, היה חופשי, האמן, צעיר לנצח". "אתה אולי יודע את השם שלי, אבל לא את הסיפור שלי. שמעת מה עשיתי, אבל לא שמעת מה עברתי. אהבה היא כמו זכוכית, נראית כה יפה, אבל קל מאוד לנפץ אותה". "כל יום הוא מיוחד, אז תפיק ממנו את המירב. תוכל לחלות במחלה סופנית מחר אז מצה כל יום. החיים רעים רק אם אתה עושה מהם כאלה". "אהבה היא נדירה, אהבה היא מוזרה, שום דבר לא נמשך לנצח ואנשים משתנים. החיים הם משחק עבור כולם אבל האהבה היא הפרס היחיד". "אם מישהו אוהב אותך, הוא לא יתן לך לחמוק מבין אצבעותיו לא משנה כמה קשה המצב. זכור שהחיים מלאים עליות ומורדות. בלי המורדות העליות לא שוות כלום". "אני מחכה להתאהב במישהו שאוכל לפתוח את הלב שלי בפניו". "באהבה לא מדובר על מי אתה רואה את החיים שלך בלעדיו, אלא על מי אתה רואה את עצמך לא יכול לחיות את חייך בלעדיו". "אין סיבה לבכות, כי אני יודעת שאתם לצידי" אף אחד לא יודע מאיפה הנערה הזו מצאה את הכוחות לכתוב את ההודעה הזו. "היא לא דיברה על זה מעולם, אבל כזו היא הייתה", מספר אבא שלה. "את'נה הייתה מאוד עמוקה. היא אהבה לכתוב, זה היה חלק ממנה וזה תמיד עשה אותה מאושרת". אפילו שאת'נה כבר לא בחיים, היא הנציחה את הזיכרון שלה בעזרת המילים הללו:" אנחנו נשמור את המראה הזו לנצח. רק לקרוא את המילים שלה גורם לנו להרגיש כאילו שהיא עדיין איתנו". למרות החולי שלה, את'נה מעולם לא איבדה את היכולת לראות את הטוב שבחיים. האופטימיות שלה באה לידי ביטוי במחשבות האחרונות שלה, מחשבות שמתבגרת כתבה מאחורי מראה. בדרך הזו, היא תמיד הייתה מודעת למילים האלו כשהביטה במראה וראתה כיצד מחלת הסרטן שינתה אותה. בעזרת דפוס החשיבה הזה והכוח שלה, היא משמשת השראה לכולנו.