ניתן לומר שקפצנו אחד על השנייה, אבל עם פאסון. כלפי חוץ היה חיבוק עדין, אבל בפנים הייתה קפיצה אולימפית. מאחר וחצי עולם היה מסביבנו, התנהלנו בצורה מאופקת במיוחד והתרגשות המפגש התבטאה בנגיעות מרפק אקראיות ומבטים שנפגשו כבדרך אגב. ישבנו צמודים על רצפת המרפסת עם עוד חברים נוספים. חלקם ישבו על כסאות שהיו פזורים מסביב ועוד שניים נשענו על ערסל צבעוני שהיה תלוי במרכז. לאחר כמה שעות, כשכבר היה ממש מאוחר, החבורה הלכה והצטמצמה. לבסוף נותרנו אני וחברתי לטיול, עלם החמודות שלי ומטייל נוסף. כשגם הם קמו ובישרו על כוונתם לפרוש לשינה, פתאום הכתה בי המחשבה שאני נשארת איתו לבד. כאן, במרפסת האפלולית, שניצבת על גדות אגם מדהים, כשהירח מאיר מעלינו באור הפנינה שלו. בתוך כל האווירה הרומנטית הזאת אני נשארת איתו לבד.
